מסעו של וואליד מהחושך לאור

לפני מספר ימים מצאתי עצמי נוהג בכבישי ניו ג'רסי. השעה היתה שלוש בבוקר ואני הייתי בדרכי הביתה מאירוע. הרדיו, כמו תמיד, היה מכוון לתחנת WABC, תחנת ה- Talk Radio של ABC באיזור ניו יורק. התכנית: A.M. Coast to Coast – (זוכרים את "נדודי שינה בסיאטל"?) תכנית ראיונות לילית המשודרת בכל ארה"ב, עם אורח שונה בכל פעם ושיחות מאזינים. האורח באותו לילה היה פלסטיני בעל סיפור לא שגרתי – מהסוג שהיה בוודאי מעורר עניין רב בישראל אבל משום מה, מעולם לא שמעתי עליו עד לאותו רגע. הייתי רוצה להביא כאן את סיפורו המיוחד של אותו פלסטיני.

וואליד שועבת נולד בבית לחם לפני 45 שנים לאב פלסטיני ואם אמריקאית. משפחתו היתה ידועה ומכובדת. סבו, מוכתר סחור-בית לחם היה ממקורביו של המופתי של ירושלים - בן בריתו של אדולף היטלר, חאג' אמין אל חוסייני. כמו רבים מבני דורו, שנאת היהודים וישראל היתה חלק בלתי נפרד מנוף ילדותו. וואליד היה בן שש כשפרצה מלחמת ששת הימים, תקופה בה ההסתה הערבית הגיעה לשיא. מערכת החינוך בשטחים התבססה על חומרי לימוד ירדנים והיו נגועים באנטישמיות קשה. הוא למד לשנוא יהודים מגיל צעיר והתחנך על ברכי תעמולת רדיו "קול פלסטין" הארסי, על האמונה שהפלסטינים הם תושביה המקוריים של כל פלסטין ההיסטורית ושהיהודים הם פולש זר שיוסר בכח הזרוע ועל סיפורי קנונית השואה היהודית שלא היתה ולא נבראה ונועדה אך ורק למטרות סחיטת תמיכה מהעולם. כשמלאו לו 16 הצטרף אל שורות אש"ף ולקח חלק במספר פעולות טרור שכללו השלכת בקבוקי מולוטוב, הטמנת פצצה בסניף בנק לאומי בבית לחם, תקיפה אלימה של חייל צה"ל באלה והשלכת אבנים ובלוקים על מתפללים בכותל. על פשעיו אלו ישב בכלא הישראלי. ב-1978 היגר שועבת לארה"ב והמשיך לעסוק שם בפעילות אנטי ישראלית שמרכזה התנהל ממסגדים באיזור שיקגו.

ב-1993 הוא השתנה לעד.

כיום חי וואליד שועבת עם משפחתו בצפון קליפורניה. הוא מבלה את זמנו בתפעול אתר האינטרנט שלו, בכתיבת ספרים העוסקים בתרבות השינאה של האיסלם בכלל והפלסטינים בפרט, בג'יהאד העולמי, ובמלחמה הגזענית של העולם האיסלמי ביהודים. כ-"אינסיידר" לשעבר בעולם החשוך של מסגדי שנאה בארה"ב, הוא נודד מחוף לחוף ומרצה בפני קהל אמריקאי תמים בדרך כלל על ההקבלה שבין מכונת התעמולה הנאצית לבין ההסתה המרוכזת של מוסלמים בכל העולם כנגד ישראל. מהרצאותיו, עדותו וספריו עולה תמונה מזעזעת של תפיסת עולם ערבית/מוסלמית רוויה באנטישמיות ושנאה רצחנית למערב. עצם היותו פלסטיני וטרוריסט לשעבר שבילה את ילדותו ונערותו בגדה המערבית תחת כיבוש ישראל, מוסיף לדבריו תוקף נחוש של אמינות.

כיצד הופך טרוריסט פלסטיני לשעבר לאוהב ישראל?

ב-1993 היה וואליד עדיין פעיל בתנועות אנטי ישראליות וחבר קבוע במסגדים אמריקאים בהם הושמעו דרך קבע דברי שנאה לישראל ולארה"ב - "הנחת היסודות לג'יהאד בארצות הברית", כפי נונג לכנות זאת בראיונות. אשתו הלא-מוסלמית עייפה מהשטנה ליהודים אותה השמיע באזניה ואף מנסיונותיו לשכנעה להתאסלם. יום אחד הטיחה בו את המילים הבאות: "אמרת שהיהודים השחיתו את התנ"ך, שהיהודים הם רוצחי הנביא (מוחמד, י11), אדרבא, הראה לי סימוכין לכך". וואליד לקח על עצמו את האתגר והחליט "ללמוד" את הנושא בעצמו. הוא קנה ספר תנ"ך והחל לקרוא בו. עד לאותו רגע כל ידיעותיו בנושאי יהודים וישראל נלקחו מתעמולה אותה שמע כל חייו והחינוך לשנאת יהודים וישראל שקיבל בביתו, ולתדהמתו ככל שהמשיך וקרא בתנ"ך נפערו חורים גדולים בתדמיתו השלילית של היהודי אותה בנה לעצמו משחר ילדותו. הוא רצה לדעת עוד והחל לעיין בחומרים ישראליים ויהודים, ספרות, קולנוע ומוסיקה, "כדי להבין את האויב" לשיטתו. הדבר שהפתיע אותו ביותר הוא חוסר יכולתו למצוא שירים ישראלים או יהודיים שקוראים לאלימות, למלחמה או הרג . "היכן השירים היהודים הקוראים לטבח במוסלמים?" הוא שאל את עצמו כשלא מצא ולו שיר לוחמני אחד, שהרי ביטויי שנאה היו דבר נפוץ מאד בשירים ערביים, אפילו בשירה חילונית - פריד אל עטרש, פיירוז ואום כולתום - כולם בחרו לכלול תכנים אנטישמיים ברפרטואר שלהם בכדי להגיע להמונים. אפילו בימינו להיטים כמו "אני שונא את ישראל" של הזמר המצרי שעבולה מגיעים למקומות הראשונים במצעדי פזמונים. הוא החל לראות נקודות אור מבעד למסך ההסתה שבחשכתו חי כל ימי חייו.

לאחר חצי שנה של עיון בתכנים ישראלים ויהודים, שיחות עם ישראלים ויהודים, חשיבה טהורה נטולת רעלנים והרבה יושר אינטלקטואלי, הגיע וואליד לתובנה המתבקשת: כל מה שלמד בחייו על יהודים וישראל הינו שקר מוחלט. נחוש בדעתו להביא את האמת אותה גילה לעולם המערבי וביחוד למוסלמים, עזב וואליד את עיסוקו המרכזי, הנדסת תוכנה, והתמסר לכתיבת ספרים בנושא, הרצאות וראיונות. מטרתו כפולה: חינוך ואזהרת העולם המערבי בכל הקשור לרחשי ליבו של האיסלם הקיצוני ואף המיינסטרימי, ומלחמה בקיצונות המוסלמים ובשנאת ישראל הטבועה בהם מילדות, כדבריו. וואליד כתב מספר ספרים שהמפורסם בהם הוא "מדוע עזבתי את הג'יהאד", מרצה דרך קבע בקמפוסים ברחבי ארה"ב ומתראיין דרך קבע ברשתות חדשות אמריקאיות כדוגמת CNN ו-Fox News, וחושף באומץ את השינאה האנטישמית המוטבעת בעולם המוסלמי הדתי והחילוני כאחד.

וואליד שועבת חי בפחד מתמיד מנקמה מצד ארגונים מוסלמים הרואים בו כופר וסוכן "ציוני". הוא מקבל איומים על חייו דרך קבע ונאלץ מדי פעם לשנות את שמו ואת מקום מגוריו. נשוי ואב לילדים, אני משווה את אומץ ליבו לזה של סלמאן רושדי שהעז לצאת כנגד קיצונות דתית והעלה את חמתו של האייטולה חומייני שהוציא נגדו גזר דין מוות. וואליד שועבת הוא נקודת אור ומקור לתקווה . כשאנו מתייאשים משנאתם החולנית של בני דודינו ומהרטוריקה שבפיהם – הבה ונחשוב על וואליד שועבת ונזכור שהמסע אותו עבר אינו חייב להיות מקרה מבודד.

בחרתי להביא בפניכם מספר ראיונות אשר ערכו רשתות טלויזיה בארה"ב עם וואליד שועבת. ליחצו על מקש ה-Play כדי לצפות בקטעים. בנוסף ניתן להקליק כאן על מנת לשמוע ראיון שערך מגיש הרדיו המפורסם דניס פרייגר עם מר שועבת בשנת 2004. כקוריוז, שימו לב לדברי המראיינת הבריטית מ- CNN Internationl (הראיון השני). לאחר שוואליד מספר שישב בכלא הישראלי על פעילות הטרור שלו מתקנת אותו המראיינת: "ישבת בכלא על האמונות שלך" (רמיזה למאסר מצפון פוליטי). "לא" תיקן אותה שועבת, "ישבתי בכלא בגלל מעשי הטרור שביצעתי". אבל המנחה ממשיכה להתעקש על המונח "אמונות" (Beliefs), מתקשה כמעט להסתיר את אכזבתה מהעוף המוזר הזה - פלסטיני תומך ישראל.

שימו לב: זמינות סרטון הוידאו תלויה באתר YouTube.com ואינה בשליטת הבלוג.